<h1>סמ"ג עשין סימן קס"ב</h1>
<h2>דף נ.</h2>
גרסינן בפ"ק דבבא בתרא (ט' א') אמר רבי יוסי שקולה צדקה כנגד כל המצות ולעולם אל ימנע אדם עצמו לכל הפחות מלתת שלישית השקל בשנה שנאמר (נחמיה י' ל"ג) העמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה. בכתובות (נ' א') אמרינן המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שמא יצטרך לבריות ואמרינן בירושלמי (פאה דף ב' ב') שנה ראשונה לקרן מכאן ואילך בכל שנה ושנה חומש לריוח והם שני עשורין כענין שאמר יעקב (בראשית כ"ח כ"ב) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך.
<h2>דף סז:</h2>
תניא בספרי (ראה) העבט, אומר לו הבא משכון כדי להגיס דעתו כדברי חכמים, תניא בכתובות פרק מציאת האשה (ס"ז ב') העבט, זה שאין לו ואינו רוצה להתפרנס משל אחרים שנותנים לו לשום הלואה וחוזרים ונותנים [לו] לשום מתנה אם ירצה, תעביטנו זה שיש לו ואינו רוצה להתפרנס שנותנים לו וחוזרים ונפרעים ממנו לאחר מיתה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקים לו [ו]מה תלמוד לומר תעביטנו דברה תורה כלשון בני אדם (ע"פ יראים סי' קנ"ו). די מחסורו ואי אתה מצווה לעשרו, אשר יחסר [לו] אפילו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו, לו זו אשה (ספרי ראה) שמצוה להשיאו אשה אם יצטרך.
הנותן צדקה לעניים בסבר פנים רעות אבד זכותו אפילו נתן הרבה (ע"פ רמב"ם מתנו"ע פ"י ה"ד) ועבר על לא ירע לבבך בתתך לו. וטוב ממנו הנותן פרוטה בסבר פנים יפות, עוד יש ענין שלישי טוב משניהם הנותן כראוי ליד העני בסבר פנים יפות, עוד יש ענין רביעי טוב משלשתן שנותן ליד העני כראוי קודם שישאל, ויש ענין חמישי טוב מארבעתן מה שאומר בפרק מציאת האשה (כתובות ס"ז ב') דהוה צייר זוזי בסדיניה ושדי לאחוריה ובאים העניים ונוטלים אותם ואין הנותן יודע למי נותן ואין העני מתבייש כל כך, ויש ענין ששי טוב מחמשתן מה שאומר שם שהיה משליך מעות מאחורי הדלת דרך צינורא דדשא שלא ידע העני כלל ממי לקח, ויש ענין שביעי טוב מכולם הנותן לתוך קופה של צדקה שזה נותנה ואינו יודע למי נותנה וזה נוטלה ואינו יודע ממי נוטלה (עי' רמב"ם שם הל' ח'—י"ג) ובב"ב פ"ק (י' א') אומר שזו הצדקה מצילתו ממיתה משונה כדכתיב (משלי י' ב') וצדקה תציל ממות, ואומר (משלי כ"א י"ד) מתן בסתר יכפה אף (ב"ב ט' ב'). תניא בתוספתא דשקלים (פ"ב הל' ט"ז) כשם שהיתה לשכת חשאים במקדש כך היתה בכל עיר ועיר מפני שעניים בני טובים מתפרנסים ממנה בחשאי.
